מְעוּבֶּה

מְעוּבֶּהm. (עָבָה) dense, large-sized, opp. מידק, v. דָּקַק. Arakh.25a לא מְעֻבֶּהוכ׳ neither too densely, nor too sparsely sown. Succ.IV, 9 (48b); a. e.Pl. מְעוּבִּין. Pes.64b והיו קוראין אותו פסח מ׳ (not אותן, v. Rabb. D. S. a. l. note 9; Ms. M. מְנוּיִן, v. מָנָה) and they called it the Passover of the crowded, v. מָעַךְ.